נדיבות יכולה להֵיחָוות כביטוי של ויתור. האדם הנותן מוותר כל דבר-מה שלו עבור מישהו . אך בספר דברים נדיבות איננה מבטאת ויתור, היא מבטאת תודה. נדיבות מתוך שמחה אינה מבטאת את התחושה שאדם נותן, אלא את התחושה שהוא קיבל. האדם הנותן לעניים מתוך שמחה, אינו מרגיש שהוא נותן ממה שיש לו. להפך, בנתינה הוא מבטא שמה שיש לו הוא מתנה שהוא עצמו קיבל ושהוא מעביר הלאה. פעולת הנתינה איננה אם כן פעולה של ויתור על מה ששלך, אלא מעין הצהרה שמה שלכאורה היה שלך, אף פעם לא היה שלך