האבסורד הוא שכדי לדעת, אנחנו חייבים קודם כול להרשות לעצמנו לא לדעת. יש לנו תמונה מדויקת בראש - איך החיים שלנו אמורים להיראות. מה מצפים מאיתנו. מה אנחנו מצפים מעצמנו. אנחנו חורתים את העתיד שלנו באבן, במקום לכתוב אותו על לוח מחיק. ואז כשדברים לא מסתדרים, אנחנו מתבאסים שהתוכניות שלנו השתבשו. אבל תוכניות לא משתבשות, הן רק משנות צורה. (המשך הטקסט בקישור למטה)