השופט אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון: למדרגה הערכית העולה מפשט הפסוק, אהבת הזולת כנפשך, קשה להגיע, אף כי היא קיימת בוודאי ביחסי משפחה וידידי נפש, ופעמים שיאהב אדם את הקרוב לו אף יותר מנפשו. ואולם, חכמים פירשוה גם במבט רחב: "זה כלל גדול בתורה", כדברי רבי עקיבא במדרש רבה בראשית – קרי, מצוות רבות שבין אדם לחברו תלויות בה.
לטעמי, במדרגה הבסיסית ביותר, ניתן לקשור זאת גם לאימרת התנא הלל (בבלי שבת ל"א, א'): "דעלך סני, לחברך לא תעביד (מה שעליך שנוא, לחברך לא תעשה) – זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור (והיתר הוא פירוש, צא ולמד)".
אם ננהג כולנו למצער ברמה זו, אם לא למעלה מזה כמובן, ייטב לכולנו כיחידים וכחברה.
גילה אלמגור, שחקנית: משפט כל כך קצר וכל כך מלא משמעות בעיניי. אני מקווה מאוד שתיפסק האלימות בין אדם לאדם, בין שכנינו לבינינו ובינינו לבינינו. אני מלאת תקווה שיכבדו את המשפט הכל כך פשוט וכל כך משמעותי הזה, שמהווה אבן יסוד בהתנהגות של חברה.
שייקה לוי, שחקן: זה משפט טוב לכל עת, ואני חושב שזה דבר שחסר לנו מאוד מאוד מאוד בארץ הזאת. לצערי הרב, הפרגון הוא מאיתנו והלאה, הלוואי שזה מתקיים איכשהו, אפילו במעט.
מי יודע, אולי הבחירה שלי במשפט הזה תזכיר לכמה אנשים את קיומם של המשפט והתפיסה הזו. אולי מישהו יגיד, "הוא באמת צודק". אני מקווה שלמעננו, נלמד לאהוב אחד את השני, ואת עצמנו.
יהודה משי זהב, יו"ר זק"א: וכבר אמר רבי עקיבא, מגדולי התנאים, שמצווה זו היא כלל מרכזי וחשוב בכל התורה, שאדם צריך לאהוב את רעו כשם שהוא אוהב את עצמו. וכאשר הלל הזקן, נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות, התבקש ללמד לגר את כל התורה כולה על רגל אחת, הוא השיב לו: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה והשאר פירוש הוא, לך ללומדו". המהרש"א מפרש שם שהדבר נלמד ממצוות "ואהבת לרעך כמוך".
כך גם פוסק הרמב"ם במצווה ר"ו: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר, 'ואהבת לרעך כמוך'".
מלמדים אותנו חז"ל שאין שום משמעות לאחד שמקפיד על השפיץ של הלולב ובדרך הוא פוגע ודורס אנשים. מה שחשוב הוא כמה אתה אוהב את הזולת ונותן מעצמך לזולת, ולא משנה לאיזה מגזר או עדה אתה שייך, אלא המצווה לאהוב כל אחד ואחד.
(פורסם בישראל היום)
Loading...