בתפיסת העולם היהודית, מי שחש הרגשה של גמר, של אור גדול מלמעלה המביא אותו אל השלווה והמנוחה, נחשב לאדם שנראה תעה בדרכו. רק כאשר האור, המבהיק לו יותר ויותר, נראה לו גם מרוחק יותר ומושג פחות, בפער שאיננו ניתן לגישור, אותי היא לו שאולי איננו תועה, שעדיין הולך הוא בדרך של תשובה